עסק משותף, רישום במע"מ וחלוקת רווחים האם כל אלה הופכים את העסק לשותפות החייבת ברישום?
בעלי עסקים רבים פועלים בשיתוף עם אנשים או חברות אחרות. לעיתים מדובר בעסק שהקימו שני שותפים, במיזם מסחרי משותף, בפעילות בתחום הנדל"ן או בשיתוף פעולה מקצועי הנמשך שנים.
במקרים רבים, הצדדים מסדירים את פעילותם מול רשויות המס, פותחים תיק במע"מ ובמס הכנסה, מנהלים חשבון בנק ומחלקים ביניהם את הרווחים, אך אינם בוחנים האם קיימת גם חובה לרשום שותפות ברשם השותפויות.
לאחרונה פנה למשרדנו בעל עסק בעקבות מכתב התראה שהתקבל מרשות התאגידים, ובו דרישה להסדיר את רישום השותפות בהתאם להוראות פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: "הפקודה").
המקרה מעלה מספר שאלות משפטיות ומעשיות: מתי פעילות משותפת נחשבת לשותפות? האם כל שותפות חייבת ברישום? האם רישום ברשויות המס מספיק? מהן הסנקציות בגין אי-רישום, והאם ניתן להסדיר את הרישום גם שנים לאחר תחילת הפעילות?
מהי שותפות מבחינה משפטית?
סעיף 1 לפקודת השותפויות מגדיר קשרי שותפות כקשרים בין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט קשרים בין חברי תאגיד שהתאגד לפי דין אחר.
מכאן, ששותפות אינה נוצרת בהכרח רק כאשר הצדדים חותמים על מסמך שכותרתו "הסכם שותפות", או כאשר הם נרשמים ברשם השותפויות.
שותפות עשויה להתקיים גם מכוח ההתנהלות העסקית בפועל, אפילו בהיעדר הסכם כתוב או רישום פורמלי.
לדוגמה, שני אנשים שהקימו עסק, מנהלים אותו במשותף, מתקשרים עם לקוחות וספקים ומתחלקים ברווחיו, עשויים להיחשב לשותפים מבחינה משפטית, גם אם רק אחד מהם רשום כעוסק מורשה.
עם זאת, לא כל מערכת יחסים עסקית הכוללת שיתוף פעולה או חלוקת הכנסות יוצרת שותפות.
מתי קיימת חובה לרשום שותפות?
סעיף 4 לפקודת השותפויות קובע כי שותפות שהוקמה לצורך ניהול עסק חייבת ברישום בתוך חודש ממועד היווצרותה.
הפקודה כוללת חריג מסוים לשותפות בין חקלאים לצורך מיזם משותף הקשור בעיבוד אדמה.
למעט חריגים הקבועים בדין, כאשר מדובר בשותפות המנהלת עסק, קיימת ככלל חובת רישום.
חשוב להדגיש כי חובת הרישום אינה מותנית בגובה מחזור העסק, במספר העובדים או במשך הזמן שהעסק פעיל.
כמו כן, העובדה שהפעילות רשומה ברשויות המס אינה מהווה תחליף לרישום אצל רשם השותפויות.
מדובר בשתי מערכות רישום נפרדות, שמטרותיהן והוראות הדין החלות עליהן שונות.
כיצד ניתן לקבוע אם מתקיימת שותפות?
סעיף 2 לפקודת השותפויות קובע מספר כללים המסייעים להבחין בין שותפות לבין צורות אחרות של שיתוף פעולה.
כך, למשל, עצם הבעלות המשותפת בנכס אינה יוצרת בהכרח שותפות, אפילו כאשר בעלי הנכס מתחלקים ברווחים הנובעים מהשימוש בו.
גם חלוקת הכנסות ברוטו אינה יוצרת כשלעצמה שותפות.
מנגד, השתתפות ברווחי עסק מהווה ראיה לכאורה לקיומה של שותפות, אולם מדובר בראיה שניתן לסתור בהתחשב במכלול הנסיבות.
לצורך בחינת קיומה של שותפות, יש להתייחס, בין היתר, לשאלות הבאות:
- ניהול העסק: האם הצדדים מנהלים במשותף פעילות עסקית, או שכל צד מנהל עסק עצמאי?
- חלוקת רווחים והפסדים: האם הצדדים זכאים לחלק מרווחי העסק כבעלים, והאם הם נושאים בסיכונים העסקיים?
- קבלת החלטות: האם מתקיימת מערכת ניהול משותפת ומהן סמכויותיו של כל צד?
- התקשרות עם צדדים שלישיים: האם הצדדים מתקשרים עם לקוחות וספקים בשם פעילות עסקית משותפת?
- נכסים ומשאבים: האם קיימים נכסים, ציוד, מימון או משאבים המשמשים את העסק המשותף?
- הצגת הפעילות כלפי חוץ: האם הצדדים מציגים את עצמם כשותפים בעסק?
- כוונת הצדדים: האם ההתקשרות נועדה ליצור עסק משותף, או שמדובר בשיתוף פעולה מסחרי מוגדר?
אין בהכרח מבחן אחד המכריע בכל המקרים. יש לבחון את מכלול הנסיבות ואת מהות היחסים העסקיים בפועל.
האם כל שיתוף פעולה עסקי מחייב רישום שותפות?
התשובה שלילית.
נבחן מספר דוגמאות נפוצות. שני בעלי מקצוע המשתפים פעולה בפרויקטים, שני בעלי עסקים עצמאיים עשויים לשתף פעולה במשך שנים, להפנות לקוחות זה לזה ואף לבצע עבודות במשותף.
אם כל אחד מהם ממשיך לנהל עסק עצמאי, נושא באחריות לפעילותו ומקבל תמורה עבור שירותיו, אין בעצם שיתוף הפעולה כדי ליצור בהכרח שותפות.
מספר אנשים המחזיקים בנכס מקרקעין
שלושה אנשים שרכשו במשותף נכס מסחרי, משכירים אותו ומתחלקים בהכנסות ממנו אינם הופכים בהכרח לשותפים לפי פקודת השותפויות. במקרים אלה עשויה להתקיים בעלות משותפת במקרקעין, ואפשר להסדיר את היחסים באמצעות הסכם שיתוף. לעומת זאת, כאשר אותם אנשים מנהלים יחד פעילות עסקית מתמשכת הכוללת רכישה, פיתוח, השבחה ומכירה של נכסים, עשויה להתעורר שאלת קיומה של שותפות עסקית.
יזמים המפתחים מוצר לקראת הקמת חברה
שני יזמים המפתחים יחד טכנולוגיה או מוצר, וחותמים על הסכם מייסדים מתוך כוונה להקים חברה בעתיד, אינם חייבים בהכרח לרשום שותפות בתקופת הפיתוח. עם זאת, עצם הכוונה להקים חברה בעתיד אינה שוללת את האפשרות שכבר נוצרה שותפות עסקית. יש לבחון את אופי הפעילות בפועל, גם אם המיזם טרם החל לייצר הכנסות.
שתי חברות המקיימות פעילות משותפת
גם חברות רשאיות להתקשר ביניהן בהסכמי שיתוף פעולה מסחריים. הסכם כזה אינו יוצר בהכרח שותפות. אולם אם החברות מנהלות יחד עסק לשם הפקת רווחים, ייתכן שהיחסים ביניהן ייחשבו לשותפות.
לעומת זאת, הקמת חברה בע"מ משותפת אינה יוצרת, כשלעצמה, שותפות נוספת בין בעלי המניות.
מהן ההשלכות של אי-רישום שותפות?
אי-רישום שותפות החייבת ברישום עלול להיות בעל מספר השלכות.
- הפרת חובה חוקית וסנקציה כספית. סעיף 6 לפקודת השותפויות קובע עבירה וקנס בגין אי־רישום שותפות החייבת ברישום, כאשר הוראת הקנס מנוסחת ביחס לכל יום שבו נמשכת ההפרה. הסכום המופיע בנוסח הפקודה נקוב במטבע היסטורי, ולכן אין להסיק ממנו ישירות את סכום הקנס שניתן להטיל כיום. את ההשלכה הכספית העדכנית ואת אופן האכיפה בפועל יש לבחון בנפרד.
- אי-הרישום אינו שולל את עצם קיומה של השותפות – הפקודה קובעת במפורש שאי־רישום אינו מכריע בשאלה אם שותפות קיימת. משמעות הדבר היא שגם כאשר שותפות לא נרשמה, עשויות לחול עליה ועל השותפים הוראות הדין הרלוונטיות לשותפויות.
- אחריות אישית לחובות השותפות – בשותפות כללית, השותפים אחראים ככלל, ביחד ולחוד, לחיובי השותפות בהתאם להוראות הדין. רישום השותפות אינו הופך אותה לחברה בע"מ ואינו מעניק לשותפים הגבלת אחריות אישית. חשוב להבחין בין שני הסיכונים: האחריות האישית לחובות העסק נובעת ממבנה השותפות הכללית, ולא מעצם אי-הרישום.
- חשיפה למחלוקות בין השותפים – כאשר הפעילות אינה מוסדרת בהסכם שותפות מפורט, עלולות להתעורר מחלוקות הנוגעות לחלוקת רווחים, סמכויות ניהול, התחייבויות כספיות, הכנסת שותפים חדשים, פרישת שותף או פירוק הפעילות.
האם ניתן לרשום שותפות בדיעבד?
שאלה זו מתעוררת במיוחד כאשר העסק פועל כבר מספר שנים ורק בעקבות פנייה מרשות התאגידים מתברר כי ייתכן שהיה עליו להירשם. ככלל, ניתן להגיש בקשה לרישום גם לאחר חלוף המועד הקבוע בפקודה.
סעיף 7 לפקודה מחייב לציין במסגרת פרטי הרישום את יום תחילת השותפות.
לכן, כאשר מוגשת בקשה לרישום שותפות שכבר החלה לפעול, יש למסור את מועד תחילתה האמיתי.
אין בפקודה הוראה המחייבת קבלת היתר מיוחד רק בשל איחור ברישום שותפות כללית. עם זאת, הבקשה כפופה לבדיקת הרשם, וייתכן שיידרשו הבהרות או מסמכים נוספים בהתאם לנסיבות.
חשוב להבהיר כי עצם הרישום המאוחר אינו מבטל אוטומטית הפרה קודמת או חובות שנוצרו בתקופת הפעילות שקדמה לרישום.
כאשר התקבלה התראה מרשם השותפויות, מומלץ לטפל בנושא בתוך המועד שנקבע במכתב, ובמידת הצורך לפנות לרשות בבקשה להבהרות או לארכה.
כיצד רושמים שותפות?
רישום שותפות מתבצע באמצעות הגשת בקשה לרשם השותפויות, הפועל במסגרת רשות התאגידים במשרד המשפטים.
תחילה יש לבחון אם מדובר בשותפות כללית או בשותפות מוגבלת, שכן קיימים הבדלים מהותיים בין סוגי השותפויות ובדרישות החלות על רישומן.
במקרה של שותפות כללית, ההליך כולל, בעיקרו:
- בחירת שם לשותפות;
- פירוט מהות הפעילות העסקית וכתובת העסק;
- מסירת פרטי השותפים;
- ציון השותפים המורשים לנהל את ענייני השותפות ולחתום בשמה;
- ציון מועד תחילת השותפות ותקופת קיומה, ככל שנקבעה;
- חתימה על מסמכי הבקשה ותשלום אגרת הרישום;
- הגשת הבקשה לרשם וקבלת אישור הרישום, בכפוף לבדיקתה.
לאחר הרישום קיימות גם חובות שוטפות, ובהן תשלום אגרה שנתית, ככל שנדרשת, ועדכון פרטים ושינויים המחייבים דיווח לרשם.
רשות התאגידים מבהירה כי שותפות רשומה פטורה מהאגרה השנתית בשנת הרישום הקלנדרית, אך חייבת בה החל מהשנה שלאחר מכן.
האם חובה לערוך הסכם שותפות?
יש להבחין בין רישום השותפות לבין הסדרת היחסים בין השותפים.
הסכם שותפות כתוב אינו תנאי כללי לעצם קיומה של שותפות, ואף אינו תנאי כללי לרישום שותפות כללית. עם זאת, מומלץ להסדיר את היחסים בין השותפים באמצעות הסכם מפורט, במיוחד כאשר מדובר בפעילות עסקית מתמשכת.
הסכם כזה צריך להתייחס, בין היתר, לחלוקת הרווחים וההפסדים, אופן מימון העסק, סמכויות הניהול והחתימה, אחריות הצדדים, מנגנונים ליישוב מחלוקות, פרישת שותף ופירוק השותפות.
היעדר הסכם עלול להותיר סוגיות מהותיות כפופות לברירות המחדל הקבועות בדין, שאינן בהכרח מתאימות להסכמות המסחריות שבין הצדדים.
שותפות או חברה בע"מ – מהו המבנה המתאים?
עצם קיומה של חובת רישום אינו אומר בהכרח ששותפות כללית היא המסגרת המשפטית המתאימה ביותר לניהול העסק. לעיתים, דווקא בעת בחינת חובת הרישום, מתברר שיש מקום לשקול הקמת חברה בע"מ.
בחירה בין שותפות לחברה מחייבת התייחסות למספר שיקולים, ובהם היקף הפעילות, הסיכונים העסקיים, אחריות הבעלים, אופי ההתקשרויות עם ספקים ולקוחות, צורכי המימון, שיקולי המס ותוכניות ההתפתחות העתידיות.
לכן, בטרם מסדירים את הרישום, כדאי לבחון אם המבנה הקיים מתאים לצורכי העסק ולהיקף החשיפה הכרוכה בפעילותו.
לסיכום לא כל שיתוף פעולה הוא שותפות, אבל לא כל שותפות מודעת לחובת הרישום. שותפות יכולה להיווצר גם ללא הסכם כתוב וללא רישום פורמלי.
כאשר שני אנשים או יותר מנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, עשויה להתקיים שותפות המחייבת רישום אצל רשם השותפויות. מנגד, שיתוף פעולה מסחרי, בעלות משותפת בנכס או התקשרות בין בעלי עסקים עצמאיים אינם יוצרים בהכרח שותפות.
ההבחנה מחייבת בחינה של מהות היחסים והפעילות בפועל.
קיבלתם מכתב התראה מרשם השותפויות? אתם מנהלים עסק עם שותף ואינכם בטוחים אם קיימת חובת רישום?
משרד עורכי דין לענייני חוזים HPLAW הראל פלג מסייע בבחינת מבנה הפעילות העסקית, בקביעת הצורך ברישום שותפות, בהסדרת הרישום מול רשות התאגידים ובעריכת הסכמים המסדירים את היחסים בין השותפים.
המטרה אינה רק לעמוד בדרישות הרישום, אלא לוודא שהמסגרת המשפטית מתאימה לפעילות העסקית ולהתפתחותה העתידית.
מקורות משפטיים למאמר
המאמר מבוסס בעיקר על פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, ובפרט סעיפים 1-2, 4-7 ו-20, ועל הנחיות רשות התאגידים בדבר רישום שותפות ותשלום אגרה שנתית.
המאמר מובא כמידע משפטי כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
