מאמרים

גם במשפחת טראמפ לא חסינים ממאבקי סימני מסחר… מה אפשר ללמוד מהמקרה של קאי טראמפ הגשתם ראשונים את סימן המסחר? זה לא תמיד אומר שהייתם

כשאנחנו חושבים על סימן מסחר, בדרך כלל אנחנו חושבים על שם של חברה או על לוגו מוכר. אבל מה קורה כשהצבעים הופכים לחלק מהזהות של

בעידן שבו AI  כותב חוזים – היתרון התחרותי עובר מהטקסט לאדם באחת הקריאות שלי ב"גלובס", נחשפתי למאמר של תמיר בן שחר על המעבר מעולם של

אחרי שדיברנו על הקונספט של זכיינות ועל הסעיפים המרכזיים שבהסכמי זכיינות, הגיע הזמן לעבור לשלב החשוב באמת איך ניגשים לזכיינות בצורה נכונה בפרקטיקה. לא ברמת

אחרי שהבנו במאמר הראשון מהו זכיין ולמה זכיינות נראית כמו קיצור דרך מפתה (עם דוגמא מענף המזון והמסעדנות), מגיע החלק שבו כמעט תמיד נקבעת הצלחת

כשיזם בתחום המזון שוקל לפתוח עסק חדש, עומדות בפניו שתי דרכים עיקריות: לבנות הכול מאפס או להצטרף למערכת קיימת כזכיין. על פניו, האפשרות השנייה נראית

בשקט יחסי, אך במשמעות דרמטית, אישרה הכנסת השבוע תיקון לחוק החוזים שביטל הלכה בת כ-30 שנה "הלכת אפרופים". מדובר באחת ההלכות המזוהות ביותר עם המהפכה

לא מעט בעלי עסקים חותמים על הסכמי שכירות לטווח ארוך מתוך תחושת ביטחון-“יהיה בסדר”. הם סגרו על מחיר, מועד תשלום ותקופת שכירות נוחה, ונדמה שהכול

כמה זמן יצרן חייב להחזיק חלקי חילוף ובאיזו מהירות עליו לספקם. לכאורה מדובר על שאלה טכנית אולם בפועל, זו אחת הסוגיות שמכריעות אם שרשרת האספקה