מגפות, מלחמות, סגרים, אסונות טבע – כל אחד מהם עלול להשבית עסק, לבטל אירוע, או למנוע קיום של התחייבות חוזית. אבל האם כל עיכוב או ביטול הוא בהכרח "כוח עליון"? איך ביהמ"ש מתייחס לטענה הזו?
במאמר הזה נצלול להגדרה המשפטית של המונח "כח עלין", נבחן את ההשלכות שלו על חוזים – וגם נתייחס למקרה שהתפרסם לאחרונה בגלובס בנוגע למפיקת האירועים הגב' אירית רחמים, ונטען בו כי "כוח עליון" שימש כטענת הגנה לאיש העסקים דני גבריאל לאחר ביטול חתונת בתו שתוכננה להיערך בחודש ספטמבר 2020 בשל מגפת הקורונה – האם בצדק?
מהו "כח עליון"
המונח "כוח עליון") בצרפתית: (force majeure) מתאר מצבים חריגים שמקורם אירועים חיצוניים, בלתי צפויים ובלתי נשלטים, אשר מונעים קיום התחייבויות חוזיות, גם כשאר הצדדים היו מוכנים למלאן.
בדין הישראלי, עילת "כוח עליון" מעוגנת בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), הקובע כי הפרת חוזה לא תיחשב כהפרה מזכה בפיצוי אם הצד המפר יוכיח כי ההפרה נבעה מנסיבות שלא ניתן היה לצפות או למנוע, וכי כתוצאה מהן – קיום החוזה הפך לבלתי אפשרי או שונה באופן מהותי ממה שסוכם בין הצדדים.
ההשלכות המשפטיות של "כוח עליון"
כאשר מוכח אירוע המוכר כ"כוח עליון", הצד המפר עשוי להיות פטור מאחריות – כלומר, לא יחויב בפיצויים ולא ניתן יהיה לאכוף את החוזה נגדו.
אך חשוב לדעת- בתי המשפט אינם מקבלים טענה זו כלאחר יד. הם בוחנים בקפידה את טענת "כח עליון", ודורשים הוכחה לכך שהאירוע היה בלתי צפוי, בלתי נמנע, ושקיום החוזה הפך לבלתי אפשרי או שונה באופן מהותי.
השלכות עסקיות – ייבוא, יצוא, פארמה ורגולציה
החשיבות של סעיפי "כוח עליון" עולה במיוחד בחוזים בתחומים רגישים כמו ייבוא ויצוא של מזון, ציוד רפואי, תרופות או מוצרים תחת רגולציה מחמירה. כאשר אספקה מתעכבת בשל מגפה או מניעה לוגיסטית (לדוגמה, סגר בנמלים או קריסה של מערך שילוח), עולה השאלה: האם מדובר באיחור סביר? או ב"כוח עליון" שפוטר את היצרן/היבואן מאחריות?
דווקא בתחומים אלו – שבהם ניהול מלאים, זמני אספקה ועמידה בתקנים הם קריטיים – חשוב להכניס סעיף "כח עליון" מוגדר ומדויק, כולל פירוט של האירועים שייחשבו ככאלה, פרק זמן סביר לעיכוב, והשלכות על תשלומים, פיצויים והפרת חוזה. הכללת סעיף "כוח עליון" בחוזה מאפשרת לצדדים להגדיר מראש אילו אירועים ייחשבו ככאלה, וכיצד ישפיעו על התחייבויותיהם. סעיף זה מספק ודאות משפטית ומפחית את הסיכון למחלוקות בעת התרחשות אירועים חריגים.
מקרה בוחן: אירית רחמים והחתונה שבוטלה
במאי 2025, פורסם ב"כלכליסט" כי בית המשפט קבע שחברת ההפקות של מפיקת האירועים אירית רחמים תחזיר, על דרך של פשרה, מקדמה שקיבלה בסך 90 אלף שקל לאיש העסקים דני גבריאל, בעקבות ביטול חתונת בתו שתוכננה בחודש ספטמבר 2020 בשל מגפת הקורונה. התביעה המקורית שמר גבריאל תבע את הגב' רחמים עמדה על סך של 230 אלף שקל, בטענה להפרת חוזה.
בפסק הדין, שניתן לאחר שהצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, הוחלט כי החברה של רחמים תשלם את הסכום האמור.
המקרה מעלה שאלות בנוגע ליישום עילת "כוח עליון" במצבים של מגפה עולמית. האם מגפת הקורונה, שהובילה לאיסור על קיום אירועים, מהווה "כוח עליון" הפוטר צדדים מחוזה? במקרה זה, נראה כי בית המשפט לא קיבל את הטענה במלואה, והטיל על המפיקה אחריות חלקית, תוך פסיקה על דרך הפשרה.
סיכום והמלצות
כוח עליון" הוא עוגן חוזי חשוב, אך הוא אינו "כרטיס יציאה חופשי" מאחריות. חשוב לנסח מראש סעיף מפורט וברור בכל חוזה, תוך התאמה לתחום הפעילות (יבוא, פארמה, אירועים, בנייה וכדומה).
רצוי לכלול מנגנון ברור לדחיית מועדים, סיום חוזה או פיצוי יחסי, בהתאם לסוג האירוע. מומלץ לשלב גם הוראות על דרכי פעולה במקרה של משבר – כמו תקופת הודעה מוקדמת, חובת תיאום או חיפוש פתרון חלופי.
המקרה של אירית רחמים מדגיש עד כמה חשוב לא רק להכניס סעיף "כוח עליון" – אלא גם להבין אותו, להתאים אותו למציאות העסקית, ולהתנהל מולו באחריות.
סעיף "כוח עליון" הוא לא פריבילגיה – אלא הכרח. אנחנו כאן כדי לוודא שתהיו מוכנים גם לבלתי צפוי.
לשירותים שלנו בתחום היכנסו
