העמקת הפעולה הקרקעית ברצועת עזה והמשך הלחימה מביאים איתם תגובות מדיניות קשות, המאיימות על קשרי הסחר של ישראל. באיחוד האירופי החלה בחינה מחודשת של הסכם השותפות עם ישראל, הסכם השותפות שהיקפו הכולל נאמד ביותר מ־40 מיליארד יורו – צעד ראשוני שעשוי להוביל לביטולו. לצורך כך, נדרשת תמיכתן של כל 27 מדינות האיחוד.
מדובר בתגובה מדינית ישירה ללחץ הציבורי-פוליטי הגובר באירופה לנקוט צעדים ממשיים לנוכח המשבר ההומניטרי בעזה.
השלכות אפשריות על הכלכלה הישראלית לא נופלות במשקלן
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל (לצד ארה"ב), והיה אחראי בשנת 2024 למעל 30% מהיקף היצוא הישראלי – בעיקר בתחומי מיכון וכימיקלים. היקף היבוא מהאיחוד עמד בשנה שעברה על כ־15.9 מיליארד יורו, בעוד שהייצוא האירופי לישראל הגיע ל־26.7 מיליארד יורו.
גם בריטניה, שהייתה עד לאחרונה בעיצומו של מו"מ מתקדם עם ישראל לעדכון הסכם הסחר החופשי, הודיעה על השעיית השיחות. למרות שקיים הסכם תקף מאז 2021 (שנחתם עוד ב-2019), הצדדים פעלו לשדרגו – מהלך שיכול היה להיטיב עם מגזר ההייטק הישראלי ולחזק את הקשרים הכלכליים.
עם זאת, בעקבות החלטת ממשלת ישראל להמשיך בלחימה בעזה, לונדון עצרה את המהלך, והנזק הכלכלי עשוי להיות משמעותי. בריטניה נחשבת לשותפת סחר חשובה לישראל, והיא מדורגת במקום השמיני ביצוא סחורות (ללא יהלומים), עם היקף יצוא של כ־1.28 מיליארד דולר ב־2024 – ירידה של למעלה מ־30% לעומת השנה שקדמה לה. מתחילת שנת 2025 לא נרשם שינוי לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.
מלבד תעשיית היהלומים, שהיקף ייצואם לבריטניה עמד על כ־245 מיליון דולר, שליש מהסחורות המיוצאות הן כימיקלים ותרופות – ענפים החיוניים למשק הישראלי. כמו כן, מתקיים בין המדינות סחר ענף בשירותים, ובראשו מגזר ההייטק: כ־60% מייצוא השירותים הישראלי לבריטניה מורכב מתוכנה ושירותי מחשוב.
אך מעבר לפגיעה האפשרית ביצוא, ישראל גם תלויה ביבוא מבריטניה, שהיקפו עמד על כ־2.5 מיליארד דולר – כמעט כפול מהיצוא. נתון זה משקף גירעון מסחרי עמוק, שעמד על מיליארד דולר בשנת 2023, ועלה לכ־1.3 מיליארד דולר ב־2024.
מה עושים כשמדיניות חוץ פוגעת בסחר?
על רקע האפשרות להקפאת הסכמי סחר או ביטול הטבות מכוחם, גובר הצורך של יבואנים, יצואנים וספקים בינלאומיים לבצע הערכה מחודשת של התחייבויותיהם החוזיות. בין אם מדובר בעסקאות סחורות או בשירותים, חשוב לבחון האם ההסכמים כוללים סעיפי כוח עליון (force majeure), שינויים מהותיים בנסיבות (hardship) או הוראות גמישות באשר לשערי מכס, זמני אספקה ותנאי תשלום.
במקרים מסוימים, שינוי פתאומי במעמד הסחר עלול להיחשב לאי-יכולת לקיים התחייבות חוזית, באופן שעשוי להיחשב כ"הפרה עקיפה" של התחייבויות קיימות – גם מבלי שאף אחד מהצדדים פעל ברשלנות.
כמו כן, עסקים אשר פועלים באמצעות נציגויות, זכיינים או מפיצים באירופה, נדרשים לבדוק האם קיימת חשיפה משפטית עקב שינויים ברגולציה, תנאי יבוא או תקני איכות.
להיערך מראש – ולא רק להגיב
השינויים האפשריים ביחסי הסחר של ישראל עם האיחוד ובריטניה אינם רק איום תיאורטי – אלא אתגר משפטי ומסחרי ממשי. מי שיתכנן מראש את המסגרת החוזית, הביטחונית והרגולטורית – יוכל לצמצם נזקים ואף לנצל את התקופה לתיקון נקודות תורפה עסקיות. ייעוץ משפטי עם עורכי דין המתמחים במסחר ובחוזים בינלאומיים יכולים להפוך בתקופה הקרובה לנכס חיוני בניהול הסיכונים – ולפעמים גם בהצלת חוזים קיימים.
צ'קליסט להתמודדות משפטית עם שינויי סחר:
- בחינה מחודשת של חוזים עם שותפים באיחוד האירופי ובבריטניה.
- האם חוזי הסחר כוללים סעיפי כוח עליון (force majeure) או שינוי נסיבות מהותי (hardship)?
- מנגנוני התאמה (adjustment clauses) בתמחור ותנאים לוגיסטיים
- לכלול במפורש אפשרות ליציאה מחוזה או מו"מ מחודש במקרה של סנקציות או ביטול הסכמי סחר
- לבדוק השלכות מס פוטנציאליות – לדוגמה, החלת מכסים חדשים, שלילת פטורים קיימים או שינוי בסיווג טובין.
- בחינה מחודשת של חשיפה משפטית במדינות היעד/המוצא?
