באוגוסט 2025 פרסם אתר ynet כתבה שחשפה יוזמה חדשנית של מערכת בתי המשפט בישראל: פיילוט לשימוש בבינה מלאכותית בשם "צ'אט המשפט", המבוסס על Gemini של גוגל.
הכלי, פועל בסביבה סגורה ומאובטחת, נועד לייעל את עבודת השופטים, לחסוך זמן ולעזור בהתמודדות עם עומס המידע האדיר בתיקים.
כתבה נוספת ב־גלובס בתחילת החודש, הרחיבה על המגמה העולמית לשילוב AI בהליכים משפטיים והצורך הדחוף ביצירת קוד אתי ונהלים מחייבים שיבטיחו שמירה על עקרונות הצדק, האמון הציבורי והסודיות.
מערכת המשפט במגמת התייעלות
מערכת המשפט הישראלית מצויה בעיצומה של מגמה מבורכת של התייעלות ואימוץ טכנולוגיות חדשניות.
על פי הדיווחים, הנהלת בתי המשפט עורכת פיילוט אצל מספר שופטים ברחבי הארץ, שבמסגרתו הם נעזרים ב"צ'אט המשפט".
היכולות של הכלי מרשימות: סיכום כתבי טענות, איתור ראיות, עריכת השוואות בין גרסאות ומתן תשובות ממוקדות לשאלות השופט, הכל מתוך חומרי התיק בלבד.
הפוטנציאל כאן ברור: קיצור זמני טיפול, הקלת עומס ונגישות משופרת להכרעה בעניינים מהותיים.
היתרונות והדגלים האדומים
על אף היתרונות, יש להישיר מבט גם אל האתגרים והסכנות הטמונים בשימוש בבינה מלאכותית בתחום המשפט:
- אין תחליף לשיקול דעת אנושי: בינה מלאכותית היא כלי לעיבוד נתונים, אך אינה יכולה להחליף את ההבנה המשפטית העמוקה, ההתייחסות לניואנסים הייחודיים של כל תיק והיכולת לשקלל אינטרסים אנושיים ומורכבים.
- היעדר יכולת לבניית אסטרטגיה משפטית: תכנון אסטרטגיה דורש יצירתיות, הבנה עסקית, אנושית, יכולת ניהול מו״מ והערכת סיכונים. תחומים שבינה מלאכותית עדיין אינה מסוגלת ליישם במלואם.
- חוסר יצירתיות משפטית: בינה מלאכותית מבוססת על מידע מהעבר, ולכן פחות מסוגלת לייצר פתרונות משפטיים חדשניים או לפרש חוקים בדרכים חדשות, כפי ששופטים ועורכי דין יצירתיים עושים.
- בעיית עדכניות המידע: בינה מלאכותית מתבססת על מאגרי נתונים קיימים – אם הם לא מעודכנים בזמן אמת, התשובות יכולות להיות מיושנות או לא רלוונטיות.
- חששות לגבי חיסיון וסודיות: עיבוד חומרים משפטיים על ידי מערכות AI מעלה שאלות כבדות משקל על שמירה על פרטיות, חיסיון מקצועי ומניעת דליפות מידע. נדרשים מנגנוני אבטחה קפדניים והגבלות גישה ברורות.
שימוש כוזב בבינה מלאכותית – לקחים מפסק דין תקדימי מבג"ץ
בכתבה של עמירם גיל, שפורסמה בגלובס בחודש פברואר 2025, חשף בית המשפט העליון תופעה של שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית על ידי עורכי דין, שהוביל להגשת כתבי טענות עם פסקי דין מדומים.
פסק הדין של השופטת גילה כנפי-שטייניץ הדגיש כי הגשת טענות כוזבות מהווה הפרה חמורה של חובות מקצועיות ופוגעת באמון וביעילות ההליך המשפטי.
בג"ץ קבע כי ניתן לסלק תיקים על הסף ולהטיל הוצאות אישיות על עורכי הדין האחראים, וכן לעורר הליכים משמעתיים.
יחד עם זאת, השופטת קראה לשימוש אחראי וזהיר בבינה מלאכותית, תוך הבנת מגבלותיה ושקיפות כלפי בתי המשפט.
מבט לעתיד – איזון בין חדשנות לאחריות
"צ'אט המשפט" מציע הזדמנות נדירה לשדרוג יעילות מערכת המשפט, אך הוא חייב לשמש כלי עזר ולא תחליף להכרעה אנושית.
AI הוא כלי עזר חזק וחשוב, אבל הוא לא יכול להחליף את שיקול הדעת המקצועי והניסיון העשיר של עורך דין.
ניסוח נכון של הסכמים והחלטות משפטיות דורש הבנה מעמיקה של החוק, ניסיון מעשי ויכולת להתאים כל מקרה למצב הייחודי שלו משהו שה-AI פשוט לא מסוגל לעשות.
הסתמכות מלאה על AI עלולה להוביל לטעויות שיכולות לעלות ביוקר. לכן, AI צריך לשמש ככלי שמחזק את המקצועיות, לא מחליף אותה.
רק שילוב נכון בין טכנולוגיה מתקדמת לשיקול הדעת האנושי יאפשר לנו לשמור על איכות לצד יעילות, אמינות ואמון.
בינה מלאכותית יודעת לחשב אבל רק ראש אנושי יודע לחשוב אסטרטגית ולהציע פתרונות יצירתיים ומדויקים שמתאימים לכל מקרה ומקרה.
אין תחליף לשיקול הדעת המקצועי והניסיון האנושי.
