גם לך יש סטארט-אפ? ובמקום להעסיק צוות שלם אתה מעדיף לעבוד עם פרילנסרים?
מעצב אחד, מפתחת שנייה, איש תוכן על בסיס פרויקט… בחירה נוחה, גמישה, משתלמת אבל עלולה להתגלות כמלכודת משפטית יקרה.
כי גם אם כולם חתמו לך על "חוזה פרילנסר", בית הדין לעבודה לא תמיד מתרשם מהטייטל.
אם בפועל הייתה תלות, כפיפות, עבודה שוטפת לאורך זמן אתה עלול להיחשב כמעסיק.
ומעסיק אומר בין היתר זכויות סוציאליות. פנסיה. פיצויים. דמי הבראה. חופשה.
בדיעבד, זה כבר מאוחר מדי.
סיפור אמיתי מכותלי בית הדין לעבודה: (בת שבע בנמו נגד ונוס אופנה ד.ר. בעמ ח.פ. 51-438913-9 )
בת שבע הועסקה לאורך תקופה ארוכה כ"פרילנסרית" בתחום עיצוב בגדים, תחת הסכם למתן שירותים שכלל סעיף ברור: "אין יחסי עובד-מעביד". היא הוציאה חשבוניות, לא קיבלה זכויות סוציאליות, ולא שולמה לה פנסיה.
כשההתקשרות הסתיימה, בת שבע תבעה את החברה בטענה כי בפועל התקיימו יחסי עובד-מעביד – ובית הדין קיבל את עמדתה.
נקבע שבמשך כל תקופת העבודה היא הייתה חלק מהמערך הארגוני של החברה, תחת פיקוח, עם שעות עבודה קבועות ותלות כלכלית.
ולמרות ההסכם – נפסק לה פיצויי פיטורים, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה והוצאות משפט.
אבל זה לא נגמר בזכויות סוציאליות
יש גם את נושא זכויות הקניין הרוחני והשלכותיו יכולות להיות דרמטיות.
בהסכמי העסקה, החוק קובע כברירת מחדל שזכויות היוצרים ביצירה שנוצרה במסגרת העבודה שייכות למעסיק. לעומת זאת בהסכמי שירות הזכויות שייכות כברירת מחדל לפרילנסר, אלא אם נאמר אחרת במפורש בהסכם.
אז אם פרילנסר עיצב לך לוגו, פיתח לך קוד, כתב תכנים ולא דאגת להסדרה ברורה של העברת זכויות? יכול להיות שאין לך בעלות משפטית על הקניין הרוחני שחשבת ששייך לך.
בין אם מדובר בעובד או בספק שירות
אז בקיצור, הוא לא עובד שלך? חשוב לבדוק את מאפייני ההתקשרות, ולהסדיר בהסכם את כל מה שלא תרצו לגלות בדיעבד, בבית המשפט.
רוצה להימנע מהתסריט הזה? זה אפשרי אם בונים נכון.
חוזה פרילנסר טוב זה לא טמפלט מגוגל או מהצאט.
זה הסכם משפטי מותאם אישית שמבוסס על המציאות העסקית שלך:
איך מתבצעת ההתקשרות בפועל, מה הגבולות, איך שומרים על הפרדה אמיתית.
.
מנסיון אנו ממליצים לכם להכין את התשתית המשפטית עכשיו בכדי שלא תתחרטו מאוחר יותר.
אנחנו כאן לנסח עבורכם הסכם שירות פרילנסר מותאם לעסק שלכם משפטית, פרקטית, ובעיקר נכונה ובטוחה.
