החלטה אחת בוושינגטון עלולה לשנות לכם את שרשרת האספקה מהיום למחר. השבוע עלתה לכותרות החלטתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להטיל מכס של 100% על יבוא תרופות ממותגות או תחת פטנט. ההחלטה, שצפויה להיכנס לתוקף כבר בתחילת אוקטובר 2025, מעניקה פטור לחברות שמחזיקות מפעלים בארה"ב או כאלה שכבר החלו בהקמתם.
המשמעות הינה שחברות תרופות בינלאומיות שאין להן תשתית ייצור מקומית ייאלצו לספוג התייקרות דרמטית אשר בסופו של יום עלולה להוביל לעליית מחירים רוחבית. התייקרות זו תתגלגל בסופו של דבר לכיסו של הצרכן האמריקאי, ותעמיס נטל נוסף דווקא על ציבור החולים הזקוקים לתרופות אלו, בעוד מתחרותיהן האמריקאיות, ככל וקיימות כאלה, ייהנו מיתרון תחרותי משמעותי.
בעצם, במהלך זה ניסה הממשל להתמודד עם בעיית מחירי התרופות, אך בפועל הוא עלול "לשפוך את התינוק עם המים" במקום לייצר פתרון שיקטין עלויות.
ההכרזה הזו אינה רק עניין פוליטי אלא היא תזכורת כואבת לייבואנים ולחברות הפועלות בזירה הבינלאומית עד כמה רגולציה ומדיניות משתנות במהירות ועד כמה כל החלטה ממשלתית עלולה לשנות ברגע אחד את מבנה העלויות, את זמני האספקה ואפילו את הכדאיות הכלכלית של חוזה מסחרי קיים.
עבורכם יבואנים ישראלים הפועלים מול ספקים בחו"ל, זוהי קריאת השכמה לכך ששינוי רגולטורי כמו הטלת מכס, הגבלות ייבוא או סנקציות אינו נדיר והוא עלול להתרחש בכל רגע. כאשר אין לכך התייחסות מפורשת בהסכם מול הספק, אתם עלולים למצוא את עצמכם נושאים בנטל לבד, בגין השינוי שאינו בשליטתכם.
לכן, חשוב להכניס להסכמים מסחריים סעיף שינוי רגולטורי הקובע כי עלייה בלתי צפויה במיסוי, מכסים, דרישות ייבוא או שינויים במדיניות סחר, לא ייחשבו כהפרת הסכם, אלא יאפשרו לצדדים לשוב לשולחן המשא ומתן או להפסיק את ההתקשרות בהודעה מוקדמת וללא קנסות. כך, גם אם אחד הצדדים מושפע לרעה, ניתן להימנע ממחלוקת משפטית יקרה ולהותיר את היחסים העסקיים פתוחים להמשך שיתוף פעולה עתידי.
כמו כן, חשוב להסדיר מנגנון של כוח עליון שכולל לא רק אסונות טבע או מלחמות, אלא גם מצבים של שינויי מדיניות חדים ומגבלות ייבוא כתוצאה ממגפות או החלטות ממשלתיות שמשבשות את היכולת לעמוד בהתחייבויות. מנגנון כזה מאפשר לצדדים לנהל את הסיכונים באופן מושכל ומגן עליהם מפני טענות להפרה או פיצוי.
נכון לעכשיו העמימות סביב המכס החדש גדולה מאוד. אין נוסח רשמי שפורסם, ולא ברור עדיין אם המכס יחול אך ורק על תרופות או שיכלול גם את חומרי הגלם, הרכיבים פעילים (API) ואריזות. ההבחנה הזו קריטית עבור יבואנים: אם המכס יחול רק על מוצר מוגמר ייתכן שכדאי יהיה להעביר שלבי סיום, אריזה או עיבוד סופי לארה"ב ובכך ליהנות מהגדרה של "ייצור מקומי" ולהימנע מהמכס. לעומת זאת, אם ההחלה תכלול גם את חומרי הגלם והרכיבים המשמעות היא פגיעה רחבה הרבה יותר, שתדרוש תכנון מחדש של שרשרת האספקה או הכנסת מנגנוני הגנה חוזיים שיקבעו מי נושא בעלויות במקרה של שינויי מיסוי.
כך לדוגמה, חברת טבע הישראלית שמחזיקה מפעלים פעילים בארה"ב, צפויה ליהנות מהפטור, שכן ייצורה מתבצע בתחומי ארה"ב. לעומתה, חברות הפועלות רק במודל של ייצוא לארה"ב עלולת למצוא את עצמן מתמודדות עם עלויות מכס משמעותיות. כמו כן רוב מוצריה של טבע הנם גנריים מה שמוציא גם אותם מהמשוואה.
סוגיה נוספת שנמצאת כרגע תחת אי בהירות נוגעת לחברות שבוחרות לעבוד עם קבלני משנה אמריקאים שמייצרים עבורן את התרופות. השאלה היא האם עצם הייצור אצל קבלן מקומי יספיק כדי לזכות בפטור מהמכס או שהפטור יינתן רק לחברות שמחזיקות מפעל בבעלותן או בשליטתן הישירה בארה"ב.
אם הרשויות יבחרו בפרשנות המצמצמת הפטור יינתן רק לחברות שהשקיעו והקימו תשתית ייצור משלהן ולא למי שמסתפקת במיקור חוץ. לעומת זאת, בפרשנות הרחבה אם הייצור אצל הקבלן כולל עיבוד מהותי של התרופה שמקנה לה "ארץ מקור" אמריקאית לפי כללי המכס, ייתכן שגם ייצור באמצעות קבלן-משנה יוכר כייצור מקומי ויזכה בפטור. כאמור, נושא זה טרם הובהר לציבור ויש לבטיח כי בהסכם מול קבלני המשנה תוגדר חלוקת סיכונים ברורה: מי נושא בעלויות במידה והפטור לא יינתן.
החלטת טראמפ אינה מקרה בודד. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במדינות שבוחרות להעדיף ייצור מקומי, מציבות חסמים רגולטוריים ומטילות מכסים חדשים כדי לעודד פעילות פנימית. המגמה הזו אינה פוסחת גם על ישראל: רגולציה מתהדקת משפיעה ישירות על היבואנים המקומיים ומציבה דרישות חדשות כמעט מדי רבעון.
בעולם הסחר הבינלאומי של 2025, שבו רגולציה משתנה במהירות ולעיתים מתוך שיקולים פוליטיים, חוזים חייבים להיות דינמיים מפני שהסכמים שנחתמו לפני שנה או שנתיים בלבד עשויים שלא לתת מענה למציאות החדשה.
במשרד HPLAW אנו מלווים יבואנים, יצרנים וחברות סחר בינלאומיות בבניית הסכמים מסחריים שמגנים עליהם גם במצבי אי-ודאות. הניסיון שלנו ובעיקר של מייסד המשרד כיועץ משפטי בחברת "טבע" למעלה מ-15 שנה מלמד שדווקא סעיפים שנראים "תיאורטיים" כמו שינוי רגולטורי או כוח עליון הם אלה שעושים את ההבדל בין ייבואן שמוכן לכל תרחיש לבין יבואן שקורס מול שינוי שאינו תלוי בו.
אנו מזמינים אתכם לבחון את ההסכמים הקיימים שלכם, לוודא שהם מותאמים למציאות הגלובלית המשתנה ולהבטיח שגם אם העולם משנה כללים אתם לא נותרים חשופים.
